פסק-דין בתיק פש"ר 14244-09-11

א.         מבוא

1.         בפני בקשת חייבים להכריז עליהם פושטי רגל. מדובר בבקשה שנייה של החייב אשר ניהל   הליך קודם בבית משפט זה בתיק 545/02 בפני כב' השופט סוקול. בפסק דין מנומק     מיום     29.12.2003 דחה כב' השופט סוקול בקשתו. הבקשה הנוכחית, בכל הנוגע לאופן            הווצרות החובות, מתבססת כפי שיובהר להלן, על נימוקים דומים לאלו שהועלו על ידי       שני החייבים בבקשותיהם הקודמות.

            באשר לחייבת מדובר בבקשה שלישית. החייבת ניהלה שני הליכים קודמים בבית משפט זה. האחד בתיק 544/02 בפני כב' השופט סוקול כשהדיון בבקשה זו אוחד עם בקשת החייב בתיק 545/02 שאוזכר לעיל, השני בתיק 402/08 בפני כב' השופט רניאל.

            בקשת החייבת בתיק 402/08 נדחתה כבר בשלב הבקשה למתן צו כינוס.

2.         הבקשה דנן הוגשה ביום 5.9.04. צו כינוס ניתן ביום 6.11.2011 לאחר שב"כ הכונס נתן        הסכמתו למתן צו הכינוס.  בהודעתו על מתן הסכמה ציין ב"כ הכונ"ר ההליכים הקודמים      וספקותיו באם מתאימים החייבים להליך.

עו"ד מזור ליאור מונה כמנהל מיוחד בתיק זה והגיש ביום 7.6.2012 דו"ח מיוחד     בעניינם של החייבים. בסיומו התנגד לבקשת החייבים וקבע שיש לדחותן. לעמדה זו     הצטרף ב"כ הכונ"ר.

עמדת בעלי התפקוד ניתנה לאחר שהתחשבו בכל נסיבות העניין לרבות מצבה         הבריאותי של החייבת, שנדון גם בפסק דינו של כב' השופט סוקול, שאוזכר לעיל, ובפסק     דינו של כב' השופט רניאל.

ב.          טענות הצדדים

1.         החייבים טוענים כי חובותיהם נוצרו מכשלון עסקי בניהול חברה לשיווק מוצרי     אופטיקה ולמכירת משקפים אשר הוקמה בשנת 1992.

נטען כי ניהול לקוי של העסק,  ירידה במכירות, בעיות תזרימיות עקב אי כיבוד שיקים של לקוחות, מתן אשראי גדול ללקוחות ומתן מתנות יקרות ללקוחות הביאו לקריסת העסק.        נטען גם שעצירת אשראי פתאומית על ידי הבנקים תרמה לקריסת העסק אשר       הפסיק לפעול בשנת 2002.

2.         אין מחלוקת כי העסק נוהל על ידי החייב. אין גם מחלוקת שהחייבת היתה שותפה לחשבונות העסקיים של העסק וחתמה על ערבות אישית לחובות שנוצרו בחשבון העסקי של העסק שנוהל בבנק מזרחי טפחות.

3.         לטענת ב"כ החייבים, קיים הבדל בין החייב לחייבת, משום שזו האחרונה לא ניהלה בפועל             את העסק. החייבת הסכימה להיות מעורבת במידה מצומצמת רק בשל מחוייבות        משפחתית ורצון             לסייע לבעלה . נטען, כי יש הבדל בין שני החייבים גם באשר להיקף    החובות, המעורבות בניהול העסק וגובה תביעות החוב.

כן נטען שבנוגע לחייבת יש לשקול מצבה הרפואי.

4.         זה המקום לציין כי נסיבות היווצרות החובות של שני החייבים, כנטען לעיל, נדונו באריכות            בפסק דינו של כב' השופט סוקול ונמצא כי אין עסקינן ביצירת חובות בתום לב. נמצא על        ידי כב' השופט סוקול כי יצירת החובות לא נבעה רק מכשלון עסקי אלא גם מעסקאות             לרכישת דירות תוך נטילת הלוואות בידיעה שאין ידיהם של החייבים משגת פרעונם. נמצא    כי החייבים הגדילו ללא הסבר הוצאות משק הבית, פתחו חשבון בנק והעבירו שיקים         מחשבון לחשבון, כדי להגדיל אשראי. החייבים נטלו חלק פעיל בהעברת העסק או יצירת            עסק אחר כדי להמשיך פעילות של עסק קודם הרשום על שם בתם.

5.         יצויין כי בבקשה זו נטען על ידי החייבים שרכישת דירות על ידם לא נעשתה מטעמים         ספקולטיביים ולא יצרה חובות  משום שכל דירה חדשה שנרכשה באה לאחר מכירת דירה             קודמת כאשר תמיד נרכשה דירה זולה יותר.

6.         בעלי התפקיד מתנגדים לבקשת החייבים. לטענתם מדובר בבקשה חוזרת כאשר כל טענות   החייבים בנוגע להיווצרות חובות נבדקו ונדחו ונקבע כי אין מדובר ביצירת חובות בתום לב.

צויין כי החייבים לא מיצו ההליכים שהיו פתוחים בפניהם להשיג על קביעות כב'   השופטים סוקול ורניאל ומדובר בפסקי דין חלוטים.

7.         עוד טענו בעלי התפקידים, כי הבקשה החדשה אינה מגלה נסיבות חדשות  וראויות בגינן יש            מקום להתיר ניהולו של הליך חדש ויקר. לטענתם, לא הוכחה סיבה המצדיקה שינוי האמור      בפסקי הדין שניתנו בעניינם של החייבים ולפיהם מדובר בחייבים שיצרו חובות שלא בתום             לב.      

8.         לעניין זה יצויין כי בפסק דינו של כב' השופט רניאל, מיום 24.11.08, התייחס השופט רניאל לטענות בדבר מצב בריאותה של החייבת וקבע כי אין בכך משום נסיבות חדשות. כב' השופט רניאל המשיך והוסיף כי, גם לו היה עניין זה בגדר נסיבות חדשות לא היה בכך די משום שבקשתם הראשונה של החייבים נדחתה בשל הקביעה כי החובות נוצרו בחוסר תום לב ולא בשל התנהלות קלוקלת בהליך קודם.